פסק-דין בתיק תא"ח 44736-05-12

1.         בפני תביעה לפינוי מושכר, בהתאם להוראות פרק ט"ז לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד- 1984.

            לטענת התובע, נאלץ להגיש פעם שניה תביעה לפינוי מושכר כנגד הנתבע. בתביעה הקודמת שהגיש התובע- תא"ח 21847-09-10, ניתן פסק דין במעמד צד אחד כנגד הנתבע ולאחר מכן ובדיון בבקשה שהגיש הנתבע לביטולו, הגיעו הצדדים להסכמה, כי פסק הדין יבוטל בכפוף לתשלום סך של 3,200 ש"ח. התובע טען, כי סכום זה לא שולם לו, ואולם למרות זאת, שוכנע על ידי הנתבע לחתום על הסכם שכירות חדש.

לטענת התובע, הנתבע הפר גם את הסכם השכירות החדש המתייחס לתקופה שבין 9.6.11-9.5.12 בכך שלא שילם דמי שכירות לתקופה שמ- 10/11 עד 5/12, זאת בנוסף, לאי תשלום דמי השכירות בגין תקופת השכירות הקודמת החל מ- 11/10 ועד 5/11.

            התובע הוסיף, כי ממילא כבר הסתיימה תקופת השכירות ולפיכך, הן בשל אי תשלום דמי השכירות והן בגין סיום תקופת השכירות, על התובע לפנות את המושכר.

2.         הנתבע לא הגיש כתב הגנה ובמועד הדיון התייצב וטען כי שילם לתובע את החוב בגין חוזה השכירות הקודם במזומן. ביחס לחוזה החדש, טען הנתבע כי התובע הודיע לו לאחר חתימתו כי הוא חפץ בפינוי הדירה עבור בנו וסרב לקבל ממנו את דמי השכירות.

דיון :

3.         בהעדר כתב הגנה ובהתאם לתקנה 97 (א) לתקנות (החלה גם על תביעה לפינוי מושכר, בהתאם לתקנה 215 יב' (ב)), זכאי התובע לקבל פסק דין על יסוד כתב התביעה.

הנתבע קיבל את התביעה וידע על מועד הדיון, שהרי התייצב אליו ולא טען כי לא קיבל את כתב התביעה. למרות זאת, בחר הנתבע שלא להגיש כתב הגנה, ולפיכך זכאי התובע כאמור לפסק דין בהתאם לתביעתו.

 זכותו של התובע למתן פסק דין לטובתו,בהתאם לנטען בכתב התביעה ובתצהירו אף מתחזקת בהליך מהיר זה, בו לכתב ההגנה יש לצרף תצהיר עדות ראשית וכן את כל המסמכים הנוגעים לתביעה. לפיכך, בהעדר כתב הגנה, הרי שבמקרה זה, גם אין בפני בית המשפט כל עדות כדין, התומכת בטענות הנתבע. גם מהטעם הזה ובהעדר ראיות מטעם הנתבע, יש בפני רק גרסה אחת המאומתת בעדויות ובראיות והינה גרסת התובע.

4.        אם לא די באמור, הרי שעל פי הסכם השכירות נשוא התביעה, הסתיימה תקופת השכירות ביום 9.5.12. אמנם, בסעיף 2 להסכם השכירות ניתנה לנתבע- השוכר, אופציה לתקופת שכירות נוספת של 24 חודשים אולם זאת: "בתנאי שייתן על כך הודעה בכתב למשכיר עד 60 יום לפני תום תקופת השכירות".

           לשאלת בית המשפט הודה הנתבע כי מאז חתימת הסכם השכירות ועד היום, לא שלח לתובע כל מכתב או הודעה בכתב .לפיכך ומשלא התקיים התנאי לקיומה של תקופת האופציה (לא הוצגה הודעה בכתב שנשלחה לתובע בעניין והנתבע אף השיב כאמור כי לא שלח לתובע כל הודעה בכתב),ברי כי לא קמה לנתבע זכות אופציה ומשהסתיימה תקופת השכירות ביום 9.5.12 ,חלה עליו החובה לפנות את המושכר.

           בהערת אגב אציין, כי גם טענות הנתבע כאילו התובע סירב לקבל את דמי השכירות, לא רק שלא הוכחו (בהעדר תצהיר), אלא שאף אין בהן היגיון:הנתבע ידע, מההליך הקודם, כי התובע מיוצג ולפיכך,ככל שאכן התובע עצמו סירב לקבל התשלום, יכול היה בנקל להעביר לב"כ התובע את דמי השכירות.

5.        לאור כל האמור, אני מקבלת את התביעה ומורה לנתבע לפנות לא יאוחר מיום 20.7.12, את המושכר- דירת מגורים ברח' הגאולים 728/2 בחצור הגלילית הידועה כגוש 13855 חלקה 109 תת חלקה 3.

            הנתבע ישלם לתובע הוצאות ההליך,לרבות שכ"ט עו"ד בסך כולל של 5,200 ש"ח.

ניתן היום,  ט"ו תמוז תשע"ב, 05 יולי 2012, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: